<h1>פירוש התפילות לר"י ב"ר יקר — השלמות</h1>
<h2>דף קו.</h2>
עתה אפרש מאה ברכות איך הן בשבת. כי לא פירשנום כי אם לאדם העומד בציבור וקורא בתורה ואח"כ מפטירין, שיש שם הרבה ברכות. ולאדם שיש לו זימון שנוספה שם ברכת נברך. ואם לאדם העומד בציבור מוסיפין ברכה מעין שבע ליל שבת וקודם מעריב וקודם יוצר שאמר ברכו את ה' המבורך לעולם ועד וגם היא ברכה כמו ברוך שאכלנו משלו. ועכשיו באנו לפרשו אפילו ליחיד בלא השלמה ואספרמקי ומגדי. ובלבד שיתנהג אדם בתורה על פי דין רז"ל. ואילו הן, ברכות מעריב שתים לפני ק"ש ושתים לאחריה, ומעומד שבע ברכות. ואח"כ יתקן עצמו לאכול סעודת שבת, ואמרו חז"ל [ברכות כ"ג ע"ב] הנכנס לסעודת קבע אפילו בחול יבדוק את נקביו, ויטול ידיו ויברך על נטילת ידים בשביל קידוש שיש לו לעשות להיין שיש לו לשתות, דלא גרוע קידוש מתפלה שנוטלין תחלה לידים ומברכין, כמו שפירש ה"ר משה ז"ל. ואף החולקין בדבר לא נחלקו אלא בסתם ידים אם מברך על נטילת ידים אם לאו כמו שתיקנו לסתם ידים כדי לאכול. אבל כולי עלמא מודו שאם בדק נקביו ורוצה להתפלל שיברך על נטילת ידים. והוא הדין קודם קידוש. [ועד] כאן לא אמרו חז"ל [חולין ק"ו ע"א] הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח אלא לסתם ידים כמו כן. אבל אם בדק נקביו צריך ליטול ידיו, ואותה הנטילה לא נקראת על שם הפירות למימ' הרי זה מגסי הרוח, ובשביל אותה נטילה לא יאמרו רז"ל [פסחים ק"ו ע"א] הנוטל ידיו לא יקדש שהרי צריך הוא ליטול ידיו אפילו לא יאכל ולא ישתה כיון שיש לו לברך אשר יצר. וכיון שיש לו לשתות יין קידוש הוויא אותה שתיה כדין אכילה, ולכן יש לו לברך על נטילת ידים ואשר יצר. קדוש בורא פרי הגפן ויחזור עוד ויטול ידיו ויברך על נטילת ידים בשבל הסעודה. וכן פירשו הגאונים ז"ל כי הנטילה שנטל בשביל הבדיקה לא מפטיר מליטול את ידיו קודם המוציא אפילו בחול. המוציא, ברכת המזון. ד' ברכות, יברך אחר מזונו בורא פרי הגפן ואחריו על הגפן. ילך לשכב ויברך המפיל חבלי שינה. ויברך על קרית שמע ובבקר בקומו יבדוק נקביו ויברך על נטילה ואשר יצר. אלהי נשמה. לשכוי בינה. שלא עשאני. ליעף כח. פוקח עורים. זוקף כפופים. מתיר אסורים. מלביש ערומים. אוזר ישראל בגבורה. עוטר ישראל. המעביר שינה. מגביה שפלים. רוקע הארץ. שעשה לי כל צרכי. גומל חסדים טובים. לעסוק, הערב נא. אשר בחר חשובות הן לשלש מדאמ' הלכה נימרינהו לכולהו [ברכות י"א ע"ב] ולא אמרינן נימרינהו לתרויהו. מקדש שמך ברבים. להתעטף בציצית. ברוך שאמר, ישתבח. שתים לפניה ואחת לאחריה. שבע ברכות מעומד, ומוסף. וילך לאכול סעודת שבת ויבדוק נקביו ויברך על נטילה ואשר יצר, ויקדש בורא פרי הגפן ויטול ידיו ויברך על נטילת ידים. המוציא. ברכת המזון. ד' ברכות אחר מזונו בורא פרי הגפן. על הגפן. אם לא ישן יעסוק בתורה. ברך על התלמוד לעסוק. הערב אשר בחר. וי"א לעסוק והערב לבד. ואז קורא בתורה בנביאים ובכתובים יברך אשר בחר כמו שאומ' במדרש תלים [פע"ח] שגם הם תורה. ולעת המנחה יבדוק נקביו קודם המנחה, כמו שאמרו חז"ל לבדוק נקביו קודם תפלה לעולם, ויברך על נטילה ואשר יצר. וילבש טליתו קודם תפלה. וכן פי' ה"ר משה ז"ל. ויתפלל שבע מעומד. ילך לעשות סעודה שלישית אי אפשר שלא יבדוק נקביו קודם סעודה קטנה זו. ועוד שהרי בדק קודם תפלת המנחה. יטול ידיו לאכול, יברך על נטילה. המוציא, ושותה מים או יין ויברך ברכת המזון ד' ברכות אחר מזונו. בורא פרי הגפן ועל הגפן. הרי כאן מאה [ברכות] אפילו לא ילבש טליתו קודם המנחה. ואפילו יחלוק אדם על הנטילה שקודם אכילה אחר שבדק ויאמר שלא יברך כי אם אשר יצר ותחסר אחת מן הציצית ושתים מן הנטילות. עדיין הם מאה חסר אחת, והנה רוב בני אדם שותים מים או יין קודם שכיבה ויש שם ברכה לפניו ולאחריו. ורוב בני אדם הולכין ליפנות לקטנים או לגדולים קודם שכיבה בלילה, ואף ביום אחר אכילת קבע ומברכין אשר יצר, ורוב בני אדם מביאין בשבת... צנון בזמנו או פרי בעלמא כגון תאנים וענבים וכיוצא בהן, ולפעמים יש שם ברכה לפניו, ולפעמים לפניו ולאחריו. שלפעמים יש לו שינוי יין ומברך הטוב והמטיב. ולפעמים מתעטף בטליתו ביום אחרי אכילה, הרי כאן הרבה ברכות.... וכל שכן אם יעמוד אדם בצבור שיש לו כמה ברכות. כמו שמצאנו מסדר ברכות על מקרים כמו על רעש וזועות ורואה בריות טובות, ומשונות, וחכמים ומלכים ואילנות טובים והרבה כמה חידושים מפורשים במקומם. ואל יתרשל אדם לעשות מאה ברכות בכל יום כי דוד תיקנם. ועל זה כתוב ונאם הגבר הוקם על בגי' מאה. והיו מתים מישראל (מתים) [מאה] בכל יום ותיקן מאה ברכות שיאמר כל אדם מישראל ואז המגפה נעצרה כדאמר' בספרי במדבר סיני רבה ואמ' שם שסמכם למאי דכתיב ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך קרי ביה מאה.
